בס"ד
פרשתנו
מספרת על ארץ ישראל ותכונותיה הטובות. במסגרת זו גם מצווה הקב"ה לברך על הארץ
הטובה.
כִּ֚י ה֣' אֱלֹהֶ֔יךָ
מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת
יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר: אֶ֤רֶץ
חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן
וּדְבָֽשׁ: אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא תֶחְסַ֥ר
כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב
נְחֹֽשֶׁת: וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת ה֣' אֱלֹהֶ֔יךָ עַל הָאָ֥רֶץ
הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן לָֽךְ: (דברים פרק ח:ז-י)
הברכה
היא על טוב הארץ, ומפסוק זה למדו חז"ל את מצות ברכת המזון. ברכת הזימון מן התורה שנאמר:
'ואכלת ושבעת וברכת' זו ברכת הזימון. 'את ה' אלהיך' זו ברכה ראשנה. 'על הארץ' זו
ברכת הארץ. 'הטובה' זו ירושלם שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון. 'אשר נתן לך ה' ' זו
הטוב והמטיב. (תוספתא
מסכת ברכות (ליברמן) פרק ו) . כך גם מופיע בגמרא : תנו רבנן: מנין לברכת המזון מן
התורה? שנאמר: ואכלת ושבעת וברכת - זו ברכת הזן, את ה' אלהיך - זו ברכת הזמון, על
הארץ - זו ברכת הארץ, הטובה - זו בונה ירושלים, וכן הוא אומר: ההר הטוב הזה
והלבנון, אשר נתן לך - זו הטוב והמטיב.(בבלי ברכות דף מח:).
כידוע
ברכת המזון כוללת בתוכה ארבע ברכות. בגמרא מוזכר מי והיכן תיקן כל אחת מברכות אלה.
אמר רב נחמן: משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם
ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים. דוד תקן על ישראל עמך
ועל ירושלים עירך, ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש, הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד
הרוגי ביתר. (בבלי
ברכות דף מח עמוד ב).
שלוש
ברכות בברכת המזון תוקנו בתקופת המקרא על ידי אישים ודמויות הקשורים לכניסת שבטי
ישראל לארץ, התנחלות, הקמת המקדש והגשמת חזון העם היהודי בארצו – משה, יהושע, דוד
ושלמה. כל אחד מהם בונה קומה בקיום עם ישראל בארץ ישראל. תורה, ארץ ישראל, ירושלים ומקדש.
לכאורה
נראה שהברכה הרביעית לא כל כך מתאימה לסדר זה. ברכה שניתקנה ביבנה לאחר מרד בר
כוכבא. מרד שתוצאותיו הנוראיות הביאו למאות אלפי הרוגים, והברכה קשורה דווקא
לתוצאות המרד ה'לא מוצלח' של בר כוכבא. דאמר רב מתנא: אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה
תקנו ביבנה הטוב והמטיב,(בבלי
ברכות מח:)
דבר
זה מעלה מספר שאלות. מדוע לא קברו את הרוגי מרד בר כוכבא מיד עם מותם ? מדוע היה
צריך לחכות עד שיינתנו לקבורה. וגם אם נאמר שהרומאים לא הירשו והיה חשש גדול, ידוע
שיהודים לאורך ההסטוריה מסרו את נפשם כדי להביא יהודים לקבורה בקבר ישראל מהר ככל
שניתן כדי לא להלין את המת. כיצד קרה שדווקא במרד זה הישהו מלקבור את המתים.
שאלה
נוספת היא כיצד יתכן שכל הרוגי ביתר נקברו בפעם אחת. מקריאה פשוטה של דברי
חז"ל עולה הרושם כאילו במשך זמן רב לא הביאו את ההרוגים לקבורה, ואז ביום אחד
התאפשר לקבור אותם וכולם הובאו לקבורה. איך זה קרה ?
תשובה
לשאלה זו ניתן לקבל אם נעיין במקורות ההסטוריים והארכיאולוגיים העומדים לרשותנו
לגבי מרד בר כוכבא.
ההסטוריון
דיו קסיוס בתארו את ההכנות שעשו היהודים לקראת המלחמה נגד הרומאים כתב : "הם נשארו שקטים כל עוד הדריאנוס שהה
במצרים ושוב בסוריה, אלא שהם הכינו בצורה בלתי הולמת את כלי הנשק שהטילו עליהם
ליצר, כדי שיוכלו להשתמש בהם לאחר שיפסלו על ידי הרומאים. כשהדריאנוס התרחק, מרדו
בו היהודים בגלוי. הם לא העזו להסתכן במערכה חזיתית עם הרומאים, אלא תפסו את
המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות ובחומות, כדי שישמשו להם כמקלטים בעת
מצוקה וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי, אלה לקראת אלה, מתחת לפני הקרקע. הם קדחו פירים
אל הדרכים התת-קרקעיות, כדי שיקלטו בהם אוויר ואור". (קסיוס דיו, ההיסטוריה של
רומא, סט 13-11). תיאור זה של דיו קסיוס מזכיר את הפעילות של חיזבאללה בלבנון
או של החמאס בעזה, כאשר חופרים מערכות שלמות מתחת לפני הקרקע כדי לאפשר ללוחמים
להתחבא שם, ובעיקר לצאת משם להתקפות על האויב. במשך שנים רבות לא ידעו איך להתייחס
לתיאור של דיו קסיוס. בשנת 1978 נתגלו לראשונה מחילות המסתור בשפלת יהודה,
כשבעקבות הגילוי הראשוני התבצע סקר ארכיאולוגי ובמהלכו הסתבר כי שפלת יהודה - כל
גבעה וכל אתר שבה, כוללים מערכות מסתור תת קרקעיות כאלה.
עובדה
מדהימה זו העלתה כמה תובנות חדשות לגבי מרד בר כוכבא. שכן, מצד אחד כדי להכין את
מערכת המחילות התת קרקעיות האלה בכל גבעה ובכל אתר, היה צורך בשותפות מלאה של כלל
האוכלוסיה במשך זמן רב. ומסתבר שלמרות פרק הזמן הארוך שלקח לחצוב ולחפור את מחילות
המסתור, ולמרות העובדה שהאוכלוסיה כולה שותפה בענין, (שכן אי אפשר לבצע פרויקט
לאומי בקנה מידה כזה בלי ידיעה ושותפות של האוכלוסיה המקומית), הרומאים לא ידעו
מכך דבר. רק לאחר פרוץ המרד והגעת החיילים הרומאים לאזור, גילו הרומאים את המערכות
התת קרקעיות. מסתבר שלא היה אפילו יהודי אחד שהלך להלשין לרומאים ולספר להם על
פעולות היהודים במערכות התת קרקעיות. מסירות נפש ואחדות מלאה. אהבת חינם ברמה
הגבוהה ביותר האפשרית.
כאן
מצטרף המימצא הארכיאולוגי שכאמור חשף וגילה מערכות כאלה בכל גבעה בשפלת יהודה.
המחילות חצובות כך שניתן רק לזחול בתוכן, אין אפשרות ללכת בתוכן. מידי כמה מטרים
ישנם חללים בהם ניתן היה לנוח,להירגע, לאחסן מים ואוכל, ובכך לאפשר ללוחמים
היהודים לשהות במחילות זמן רב.
כאשר
הגיעו החיילים הרומאים להילחם בארץ יהודה, הם הבינו מהר מאד שלא ניתן להילחם בתוך
המחילות. חייל רומאי שנכנס פנימה, וזחל בתוך המחילה נפגע מיד על ידי המגינים
היהודים. כדי לאפשר לחייל הרומאי הבא בתור להיכנס פנימה, יש לגרור תחילה את גופת
החייל הרומאי שנפגע תוך כדי זחילתו, ורק אז יכול הבא בתור להיכנס. כמובן, שמהר מאד
הבינו הרומאים, שאי אפשר לכבוש את המחילות או להילחם בתוכן.
מה
עשו הרומאים ? הם עישנו את המחילות, וכך חנקו בעשן את אלפי הלוחמים היהודים
שהסתתרו במחילות וחיכו להזדמנות להילחם נגד הרומאים .
אלפי
לוחמים יהודיים מצאו את מותם. הדבר המזעזע הוא שאי אפשר היה להביא אותם לקבורה,
שכן כדי להוציא את הגופות היה צורך שיסתיימו הקרבות, הרומאים יעזבו, ורק אז ניתן
יהיה להיכנס לתוך המחילות ולהוציא את הגופות.
דבר
זה מסביר מדוע לא נקברו אותם הרוגים מיד עם מותם. רק אחרי שהרומאים עוזבים, ניתן
במהלך לאומי רחב היקף, שכל כפר וכל אתר יכנס לתוך המחילות יוציא את הגופות ויביא
אותן לקבורה.
רק
אז, כאשר הוציאו את הגופות, התבררו מימדי האסון הלאומי שהתרחש.
ועתה,
ניתן אולי להבין מדוע בחרו חז"ל לתקן את ברכת הטוב והמיטיב דווקא בשלב זה.
כאשר התברר גודל האסון הדבר הביא למשבר אמונה חריף במיוחד, וחכמי ישראל הבינו שזה
הזמן, לא לעסוק רק בעבר, יש ללכת עם הפנים קדימה. ברכת הטוב והמיטיב אינה עוסקת רק
בעבר היא לוקחת את העבר וצועדת איתו קדימה. 'הוא היטיב' – הקב"ה היטיב עימנו
בעבר, אבל הוא גם מיטיב – למרות האסון הלאומי יש לראות בו גם את הברכה, וכמובן הוא
ייטיב – מתייחס אל עתיד עם ישראל.
מהי
הברכה במרד בר כוכבא ? הרי האסון היה נורא ומזעזע ?
חז"ל
באים ללמד אותנו על חשיבות אחדות האומה ומסירות הנפש למען הכלל. את הרוגי ביתר אי
אפשר היה להביא לקבורה (מתוך מחילות המסתור) בגלל פרויקט לאומי בו היו שותפים
כולם. בו כולם פעלו במשותף למען עתיד עם ישראל בארצו. מעשה זה הוא בודאי מעשה נכון
ויש ללמוד ממנו. אלא שלעיתים, גם אם האדם עושה את המעשה הנכון, בחישוב האלוקי זהו
הזמן הלא נכון. ולכן למרות המשבר יש תמיד לומר 'הוא ייטיב'.
לא
לחינם בחרו חכמי ישראל לחבר אירוע זה, של קבורת הרוגי מרד בר כוכבא עם יום
ט"ו באב. יום של חיבורים, יום של אהבה גדולה. אז נכון שלא תמיד הדברים
מתרחשים כמו שהיינו רוצים. יש ב'עיתה' ויש 'אחישנה'. אין להירתע מכשלונות ואין
להפסיק לנסות. 'לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל הימנה'.
.======================
להזמנת טיולים בשפלת יהודה ובגליל בעקבות מרד בר כוכבא בהדרכת
ד"ר חגי עמיצור .
התקשרו לפרטים והרשמה :
טלפון
: 079-5729223 054-9938399
