דף שבועי - נעם הארץ פרשת מטות מסעי תשע"ז
פרשתנו
מספרת על ההכנות וההתארגנות לקראת הכניסה לארץ ישראל. בין שאר הסוגיות שנדונות
בפרשה נמצא ענין הגבולות.
(א) וַיְדַבֵּ֥ר ה֖'
אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם
כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל
לָכֶם֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻלֹתֶֽיהָ: וְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם
פְּאַת־נֶ֛גֶב מִמִּדְבַּר־צִ֖ן עַל־יְדֵ֣י אֱד֑וֹם וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ גְּב֣וּל
נֶ֔גֶב מִקְצֵ֥ה יָם־הַמֶּ֖לַח קֵֽדְמָה: וְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב
לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה והיה וְהָיוּ֙ תּֽוֹצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב
לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥א חֲצַר־אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה: וְנָסַ֧ב
הַגְּב֛וּל מֵעַצְמ֖וֹן נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה: וּגְב֣וּל
יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל
יָֽם: וְזֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפ֑וֹן מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ
לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר: מֵהֹ֣ר הָהָ֔ר תְּתָא֖וּ לְבֹ֣א חֲמָ֑ת וְהָי֛וּ תּוֹצְאֹ֥ת
הַגְּבֻ֖ל צְדָֽדָה: וְיָצָ֤א הַגְּבֻל֙ זִפְרֹ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר
עֵינָ֑ן זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל צָפֽוֹן: וְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם
לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה: וְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָרִבְלָ֖ה
מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּבֻ֔ל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָם־כִּנֶּ֖רֶת
קֵֽדְמָה: וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו יָ֣ם
הַמֶּ֑לַח זֹאת֩ תִּהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם הָאָ֛רֶץ לִגְבֻלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב: (במדבר פרק לד : א – יב)
משה
הצטווה להתוות את גבול הארץ. לומר לבני ישראל ולתאר בפניהם את גבול ארץ כנען. "צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙", "אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻלֹתֶֽיהָ ". מדוע היה חשוב כל כך
להודיע לבני ישראל את גבול ארץ כנען ? הרי "כָּל הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם
יִהְיֶ֑ה" (דברים
פרק יא:כד). כך בדרך כלל נקבעים גבולות. מתנהל מאבק בין שבטים, עמים וממלכות ומה
שאתה כובש הוא שלך.
גבול
הוא דבר מאד מיוחד. מצד אחד הוא משמש להפריד ולהבדיל בין דברים שונים. מצד שני
גבול הוא נקודת החיבור בה הדברים נפגשים ומתחברים. ואת שני הדברים הללו בא
הקב"ה ללמד אותנו בהגדרת הגבול של ארץ כנען.
מצד
אחד הגבול הוא המקום בו ארץ כנען נבדלת ןנפרדת משכנותיה. מצד שני הגדרת גבול זה
היא שיוצרת את החיבור לקב"ה. לארץ זו יש קדושה מיוחדת. ובארץ זו יש מדרגות
קדושה "עשר
קדושות הן, ארץ ישראל קדושה מכל הארצות, . . . . ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן שארץ
כנען כשרה לבית השכינה ואין עבר הירדן כשרה לבית השכינה," (ילקוט שמעוני פרשת נשא רמז תרצח ).
ארץ כנען היא הארץ שבה ניתן לבנות משכן לה'. במקומות אחרים לא ניתן לבנות בית
שכינה. לכן, צריך להגדיר מהו הגבול.
השורש
ג.ב.ל בעברית משמש בשתי משמעויות. האחת המוכרת והשימושית יותר בשפת היום יום בא
לציין גבול שהוא הפרדה, מחסום, מכאן המילה 'להגביל'. אך יש משמעות שניה שבה
המשמעות היא חיבור. כך כאשר הקב"ה בא לברוא את האדם ביום הששי לבריאה, מתארים
חז"ל "ושנים עשר שעות היום, בשעה
ראשונה הוצבר עפרו של אדם, בשנייה גבלו, בשלישית רקמו, ברביעית
נזרקה בו נשמה, בחמשית קם על רגליו, . . . וגבל גוש עפרו של אדם
הראשון במקום טהור בטבור הארץ, רקמו ותכנו, ורוח נשמה לא היתה בו, מה עשה
הב"ה נפח ברוח נשמת חיים, (פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב"
פרק י)
כדי
לברוא אדם צריך לחבר. ל'גבל' משמעותו לערבב היטב יחד עד שהדברים המעורבבים הופכים
לאחד. לפעולה זו יש השלכות בתחומים רבים לדוגמה בהלכות שבת. אחד נותן את המים ואחד נותן את העפר אחד נותן את
העפר ואחד נותן את המים האחרון חייב דברי רבי - רבי יוסה בי רבי יהודה אומר האחרון אינו חייב
אלא עד שיגבל (תוספתא שבת פרק יא ). מבלי להכנס לענין ההלכתי הנדון במאמר זה, אנו
רואים כי פעולת הגיבול היא המשלימה את המלאכה, היא יוצרת את החיבור המלא.
שתי
משמעויות - 'להגביל' ו'לגבל'. להגביל זהו
פועל בבנין הפעיל. פועל שמדבר על פעולה שנעשית כלפי אחרים. כמו 'להלביש' 'להאכיל'
'להשמיע' ועוד. לגבל זהו פועל בבנין פיעל. פעולה מעשית הקשורה לאדם המבצע כמו'
'שיבר', 'גידל', 'חיזק'.
הגדרת
גבול ארץ כנען נועדה מצד אחד – להגביל, ליצור מערכת יחסים אל מול אלה שנמצאים מחוץ
לגבול. מצד שני – לגבל, פעולה שנועדה לערבב ולחבר חיבור יותר עמוק את מה שנמצא
בתוך הגבול.
אלה
הגדרות זהות יסוד של העם היהודי, אל מול העולם שמחוץ לארץ ישראל – כל מה שאינו
ראוי לבית שכינה. ואל מול מה שנמצא בתוך הגבול שאותו ואיתו צריך לגבל.
==============================
אחד
המקומות שמוזכרים בקביעת גבול ארץ כנען היא הכנרת. ימת מים מתוקים, מאד בולטת בשטח
ולכן תמיד אפשר היה להשתמש בה כדי לציין נקודת גבול." וְיָרַ֣ד הַגְּבֻ֔ל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה: וְיָרַ֤ד
הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו יָ֣ם הַמֶּ֑לַח".
הגבול
הגיע ממזרח לאורך נהר הירמוך וירד לאורך הירדן עד לים המלח. מעיון במפה עולה כי קו
גבול זה משאיר את רמת הגולן בתוך שטח ארץ כנען. זו גם הסיבה מדוע לדעת חכמים יש
להביא ביכורים מרמת הגולן – נחלת חצי המנשה למרות שהאזור נמצא ממזרח לירדן. ולכן
בעצם צריך להיחשב כעבר הירדן.
כך
גם לענין מעשר בהמה, הירדן נחשב כקו גבול מפריד רק בקטע שבין הכנרת לים המלח. ' אין ירדן אלא מבית ירחו
ולמטה'.
לאורך
ההיסטוריה רמת הגולן תמיד היתה חלק מהגליל. הפעם הראשונה שהגולן הופרד מהגליל היה
לאחר מלחמת העולם הראשונה כאשר האזור חולק בין אנגליה לצרפת – בהסכם המכונה הסכם
סייקס פיקו. אחד העקרונות שעליו התעקשו האנגלים היה שכל הכנרת כולה תהיה בשליטת
המנדט הבריטי. זאת מכיוון שיחידה גיאוגרפית היא יחידה מינהלית כלכלית אחת. כך גם
בשל החוק הבינלאומי הקובע כי שתי מדינות הגובלות בגוף מים, זכאיות להתחלק במים
בשווה, ללא קשר לשטח המגע של המדינה עם גוף המים. כך, אם הצרפתים היו גובלים במי
הכנרת הם היו זכאים למחצית ממימיה.
כך
היה גם בעבר כאשר הכנרת כולה היתה בנחלת שבט נפתלי. ולא עוד אלא שעקרונות קביעת
הגבול נשארו זהים לאורך ההסטוריה. דייגי נפתלי יכלו לעלות לחוף כדי לפרוש את רשתות
הדיג שלהם. כמאמר חז"ל אלא שנותנין לו מלא חבל של
חרם לדרומה של ים שנ' ים ודרום ירשה דברי ר' יוסה הגלילי
(תוספתא בבא קמא פרק ח). כלומר מרחק קצר לאורך החוף המזרחי והדרומי של
הכנרת היה שייך לשבט נפתלי. כך גם נקבע בהסכם סייקס פיקו וכך גם בגבול בין ישראל
לסוריה. נקבע שקו הגבול יעבור מרחק 10 מ' מקו המים, כדי לאפשר לדייגים מטבריה
לעלות עם סירותיהם אל החוף. וכדי למנוע זיקה ובעלות על מימי הכנרת בידי הגורם
שנמצא ממזרח.
ולמה
נקרא שמה כנרת ? רבים חושבים שהשם כנרת בא מצורתה של הכנרת שהיא דמוית כינור. אלא
שיש לזכור כי בעת העתיקה לא היו תצלומי לווין, ולכן לא יכלו לדעת שצורת הכנרת היא
דמוית כינור.
ולמה
נקרא שמה כנרת ? שמתוקים מימיה כקול הכינור על פי מאמר אחד של חז"ל. על פי
מאמר אחר שמתוקים מימיה ככינרין – פרי מתוק שגידלו באזור הכנרת. זה גם מקור שמו של
כפר נופש כינר – על שם הפרי המתוק שגידלו בעת העתיקה באזור הכנרת.
מימיה
המתוקים של הכנרת הפכו אותה למקור חיים, דבר שבנוסף ליופיה הביא משוררים וסופרים
רבים לתאר את יופיה ומחמדיה, ומה אפשר ללמוד ממנה. באר מרים שנגנזה בכנרת – מלמדת
על מקור של נתינה וחיבור, כשם שבאר מרים סיפקה מים לבני ישראל במדבר. וידועה אגדת
העם המדברת על ההבדל שבין הכנרת–ימת החיים, לים המלח – ים המוות. בכנרת המים נכנסים
מצד אחד ויוצאים מצד שני. בים המלח המים רק נכנסים ואינם יוצאים. זה שרק מקבל הוא
ים המוות. מי שיודע גם לקבל, אך באותה מידה גם לתת הוא מקור של חיים.
כך
הכנרת היא גבולה של ארץ כנען. גבול שנועד לגבל ולהוסיף חיבור ומקור חיים לעם ישראל
בארצו .
.======================
הצטרפו
לחווית הקיץ הגלילית של חברת נעם הארץ. בין שאר הדברים שבת פרשת עקב – שבת תוכן של
הרצאות וחוויה עם ד"ר חגי עמיצור.
לפרטים
והרשמה :
טלפון
: 079-5729223 054-9938399
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה